יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
אל סה-פה והרי הצפון מגיעים כדי לראות את הנופים המדהימים ובעיקר כדי להכיר וללמוד על אנשי ההרים, המונטארים, החיים את חייהם החקלאיים ושומרים על מסורותיהם כמימים-ימימה. בנפה ניתן לעשות מספר מסעות רגליים, מחצי יום ועד למספר ימים. אין כל קושי לעשות טיולים לבד, אולם ערך מוסף רב יש לטיולים מודרכים בלוויית מקומיים, הדוברים אנגלית ושפות מקומיות. פרט להכרותם עם המקומות והדרכים, אפשר לשמוע מהם על חייהם ועל חיי שבטים אחרים, ולהתוודע לשלל פרטים מעולם זר לנו כל כך.


תאו מים אל מול עמק מואונג-הואה

כדי להפיק את המרב מביקור בנפת סה-פה, כדאי לצאת מהעיר לביקורים בכפרי הסביבה לטיולי יום או יותר. חלק מהטיולים ניתנים לביצוע בעזרת מונית אופנוע, אבל עדיף לצאת לבד או בלוויית המקומיים לטיולים רגליים לכפרים השבטיים שכמו נותרו מאחור במרוץ הקידמה. תושבי הכפרים הם אנשים כפריים החיים על גידולי אורז רטוב, תירס וירקות, החיים בבקתות במבוק עם חזירים, תרנגולות, כלבים ותאו המים. בגדיהם מגוונים ועשויים מלאכת יד, והם משמרים את אורחות חיים, אם כי בשל גל התיירות הגואה, העיסוק בתיירות ומסחר ובניית בתי אבן מפחיתים במידת מה את האותנטיות. בכפרים רבים נפתחו חנויות למזכרות והתפתח האירוח הביתי של הלנה ומזון (Home stay) המאפשר לדור עם בני המשפחה וללמוד על חייהם. על טיולים מודרכים, לרוב על ידי נערות מקומיות דוברות אנגלית, ניתן להתעניין במסעדות ברחוב הראשי ובמלונות. יש לקחת בחשבון שבדרכי הכניסה לאזורי הכפרים תידרשו לשלם 70KĐ כדמי כניסה, שהולכים לועד הכפר.


דאו אדומות בדרכי נפת סה-פה

הר פאנש'יפאנג (Fansipan/Phan Xi Păng)

אל מול סה-פה, מעבר לעמק מואונג-הוואה, ניצב לו הר פאנש'יפאנג – הגבוה ביותר בדרום מזרח אסיה. הוא מכונה "הגג של הודו-סין", כשהוא מתנשא לרום של 3,143 מטר. פסגה זו נמצאת ברכס ההרים הואנג-ליאן (Hoàng Liên), ומשקיפה על סה-פה והעמק שלמרגלותיה. טרק העולה לפסגת ההר ניתן לארגון על ידי המלונות וסוכנויות הטיולים בסה-פה, כשהארגון כולל הדרכה, סבל, מזון, לינה ודמי כניסה. המסלולים השונים מאפשרים עלייה בשלושה ימים, ביומיים ואפילו ביום מאומץ מאד אחד. הלינה בבתי במבוק מוגבהים בתנאים בסיסיים. המסע מתחיל בשיפוע מתון, בשטח מיוער. הוא ממשיך בשטח מלא בולדרים ומסתיים לרוב בענן. באביב ובסתיו מזג האויר סביר לרוב, ובחורף עשוי להיות קפוא. בקיץ המסלול רטוב ובוצי ועשוי להיות מסוכן.

דרך נוספת להגיע לראש ההר הוא רכבל Sun World Fansipan Legend של כ-25 דקות, היוצא מ-Ga cap treo, ממערב לסה-פה. הרכבל רשום בשיאי גינס כרכבל שלושה כבלים הארוך ביותר ובעל הפרש הגבהים הגדול ביותר. פתוח כל יום בין 7:00–18:00, 700KĐ (כ-32$). הרכבל מגיע לרום 3,000 מטר וישנן עוד כ-700 מדרגות לפסגה או רכב חשמלי בעלות נוספת.


רכבל לפסגת פאנש'יפאנג

טיול לכפר ומפל קאט-קאט (Cat Cat)

הכפר הקרוב והנגיש ביותר לסה-פה, הוא קאט-קאט. זהו כפרם של המונג השחורים (Black H'mong) המהווים כמחצית מאוכלוסיית הנפה. מקצה העיר הפונה להר פאנש'יפאנג, יורד הכביש בפיתולים רחבים לעבר העמק בו נמצא הכפר. הדרך היורדת במצטבר כ-300 מטר, אורכה כשני קילומטר עם נוף יפה של טראסות אורז. בפתח הכפר נמצאת נקודת התשלום וממנה דרך ימינה העוברת בין בתי ושדות הכפר, ודרך שמאלה העוברת גשר וממשיכה על צלע ההר. שתי הדרכים ומשעולים נוספים, כולם מוליכים לקצה הכפר בו ישנו מפל יפה. שלל חנויות המוכרות מוצרים מקומיים ישנן מעבר לנהר, בשיפולי ההר. בסמוך למפל ישנו מבנה בו מתקיימת לאורך היום כולו הופעת ריקוד ושירה של בני מונג וכן של שבטים אחרים מהסביבה. דמי הכניסה למופע כלולים בדמי הכניסה לכפר. הסיבוב בכפר כולו, משני צידי הנהר, אורכו כשני קילומטר. למרות שיש המרגישים יותר שהכפר משמש יותר מרכז מבקרים תיירותי, עדיין ניתן לראות בו את הלבוש המקומי, את אריגתו, את טראסות צמחי האינדיגו בו הם צובעים את בגדיהם, את הארכיטקטורה שלהם, את כלי הנגינה ואת המקומיים הסוחבים משאות על גביהם וחיים כבעבר. הדרך חזרה לעיירה נעשיית לאורך כביש תלול יחסית, ולמבקשים מהירות ונוחות מייחלים צעירי הכפר שיציעו טרמפ באופנוע במחיר מופקע של 3-4 דולר.


בתי מונג בקאט-קאט

עמק מואונג-הואה (Muong Hoa)

בעמק המקיף מדרום וממערב את סה-פה וחוצץ בינה לבין רכס הואנג-ליאן, זורם נחל מואונג-הואה, ולאורכו עמק חקלאי מדהים, רצוף בכפרים וטראסות חקלאיות, שביניהם יערות חיזרן ועצים. הדרך לאורכו של העמק, הסלולה בצלע ההר, מספקת מספר נקודות נוף המשקיפות על העמק. בנקודות נוף אלו נבנו מרפסות תצפית בהן מחכות נשות הסביבה עם מרכולת מלאכת היד שלהן. במרחק של 3-4 שעות הליכה מסה-פה דרך עמק מואנג-הואה, נמצאים לפי הסדר הכפרים לאו-צ'אי (Lao Chai) בו חיים בני בלק מונג, והכפר טה-ואן (Ta Van), בו חיים המיעוטים מונג ודזאי (H'mong, Giay/Dzay). באן-הו (Bản Ý Linh Hồ) נמצא בהמשך, מעט מחוץ למסלול, למעוניינים בטיול בן מספר ימים. בכפרים נפתחו בתים רבים כבתי הארכה (הום-סטיי), בהם ניתן לפגוש את המקומיים ודרך חייהם באופן בלתי אמצעי, לאכול איתם ולהתכבד ביין האורז שלהם. אפשר גם לראות את התלבושות הייחודיות של השבטים השונים בהן הם מתהדרים. ניתן גם לבקר בבתי הספר, המזוהים כבתי האבן הגדולים ביותר בכל כפר. אולם פרט לכפרים ולאנשים עצמם, היופי הגדול הוא נופי הטראסות שבדרך לכפרים. מסה-פה הדרך בירידה קלה על צלע ההר, עם ירידה תלולה לכל כפר. לאו-צ'אי נמצא כ-7 קילומטר מסה-פה, וטה-ואן כ-2 קילומטר בהמשך הדרך. שני הכפרים נמצאים כ-500 מטר נמוך יותר מסה-פה, אולם ניתן למצוא טרמפים שישיבו אותכם לעיירה. טרקים של יום ויותר, עם אירוח ואכילה בבתי המקומיים מוצעים בסוכנויות הטיולים בסה-פה. היציעה לטיול בעמק היא בקצה הדרומי, במורד רחוב השוק בסה-פה. ביציאה מהעיר לכיוון העמק, תצטרכו להיפרד מ-70KĐ דמי כניסה (נוב. 2017). בעמק תוכלו לסייר גם באופנוע שכור 70KĐ או עם אופנוען במחיר 150KĐ (נוב. 2017).


טראסות אורז בעמק מואונג-הואה

טרק לטה-פין (Ta-Phin)

ייחודו של טה-פין הוא בהיותו כפר של אנשי הדאו האדומים (עם כמה משפחות מונג). הכפר נמצא כ-4 שעות הליכה מסה-פה, כחמישה קילומטר מצומת בכביש המוביל ללאו-קאי. הדרך אליו עוברת בכפר מה-צ'ה (Ma Cha) של המונג השחורים. כמו בכפרים אחרים גם כאן יש בתים רבים המציעים הום-סטיי. במרכז הכפר יושבות נשות הדאו עם מצנפותיהן ותרבושן האדומים, ועוסקות ברקמה בפרוייקט שימור תרבות. הדרך אולי מעט פחות מעניינת מהמסלול לעמק מואונג-הואה, אולם קסמם של אנשי הדאו ותלבושתם המיוחדת מפצים על כך. גם לביקור בכפר זה נדרשים בדמי כניסה של 70KĐ (נוב. 2017).


דאו אדומות בכפר טה-פין

מפלי הכסף (Silver Falls / Thac Bac) מפל האהבה
(Love Waterfall) ומעבר שער גן-עדן (Tram Ton Pass)

כמו בכל אזור הררי וגשום, גם בנפת סה-פה רבים המפלים. מהיפים במפלי הנפה הם מפלי הכסף ומפל ההאבה הסמוך, הנמצאים סמוך לכביש המוביל לגבול מחוז לאו-קאי, במעבר ההרים "שער גן-עדן". מפלי הכסף היא סדרה של מפלים ברצף, ששמם ניתן להם בשל הקצף המקנה מראה כסוף. המפלים נראים מתחתיתם, בסמוך לכביש, אולם כדי לראותם כיאות יש לעלות כמאה מדרגות לגשר על המפלים, ממנו הם נראים במיטבם, בתלות כמובן במזג האויר שנותה להיות גשום ומעונן. מעברו השני של הגשר יורדות מדרגות חזרה לתחילת המסלול. המפלים נמצאים באזור שמורת טבע, כ-14 קילומטר מסה-פה. בשמורת הטבע ישנן חיות בר, ויש מערות יפות המקנות לסיור באזור ערך מוסף. גם הדרך למפלים, בין אם תיעשה בהליכה ממושכת או בנסיעה קצרה, יפה במיוחד, ובעיקר בימי שמש. גם למפל זה נדרשים בדמי כניסה. מפל האהבה סמוך לכביש ולעשרות הדוכנים שנמצאים בנקודת העצירה זהו מפל שונה. המסלול בן הקילומטר למפל, הסביבה המיוערת והמפל המרוכז והגבוה מהנים במיוחד. "מעבר שער גן עדן" (Heaven gate) נמצא כ-4 ק"מ מהמפלים הללו, או 18 ק"מ צפונית לעיר. זהו מעבר הרים ברום של כמעט 2,000 מטר, המוביל למחוז הבא, וניתן לראות את השוני בתכסית בין צידי המעבר. במעבר עצמו ישנם כמה דוכנים, בהם נמכרים הסחורה הרגילה וכן חלות דבש וג'ינסנג הרים. כדי להגיע ניתן לקחת מונית או טוסטוס ממרכז העיירה.


מפל קאט-קאט

באק-הא (Bắc Hà)

העיירה היא ייצרנית מובילה של יין-אורז, יין קסאבה וליקר תירס. אולם עבור התיירים היא רכשה את פירסומה בשל השוק הססגוני של יום ראשון. בשוק זה אפשר למצוא מוצרי טקסטיל מצויינים, או סתם להסתובב ולהתרשם מהצבעים והריחות. בחלקו התחתון של השוק נמצא שוק החיות. הכפריים מציגים למכירה סוסים, תאואים, חזירים, כלבים, תרנגולות, ברוזים ועוד. השוק מתאפיין בלבוש הססגוני של אנשי המונג הפרחוני והמיעוטים השונים שמגיעים לקנות ולמכור. אכן, שוק יום הראשון הוא מיוחד, אולם גם בשאר ימות השבוע שאינם עמוסים בתיירים, יש ייחוד למקום קסום זה ואפשר לערוך טיולים רגליים לכפרי המיעוטים בסביבה, שגם ביומיום לובשים את מיטב בגדיהם הצבעוניים וסקרנים לתיירים. שוק אותנטי אף יותר נמצא כ-20 קילומטר הלאה, בדרך גרועה, בישוב Can Cau.


נשות מונג פרחוניים

רק 300 מטר משוק יום הראשון של באק-הא, ניצבת טירת הואנג ין-צ'או (Hoang Yen Chao Castle). האחוזה נבנתה בשנת 1914 והושלמה בשנת 1921, הבעלים היה הואנג ין-צ'או, אביו של הואנג א-טונג - פקיד בכיר ממוצא תאי. לפני 1945, באק-הא הייתה מושבה פיאודליסטית למחצה. השליטים המקומיים (כמו המנדרינים בשפלה) היו מנצלים את המקומיים. מגובה על ידי הקולוניאליזם הצרפתי, הואנג א-טונג ואביו הואנג ין-צ'או ניצלו באכזריות את המקומיים שנכפה עליהם לעבוד כמשרתים ועבדים ולמסור נכסים יקרים ובעלי ערך. כעשירים בעמדת מגננה, אילצה המשפחה את המקומיים לבנות את האחוזה שלהם, הם שילמו לאדריכלים צרפתים וסינים על תיכנון ופיקוי על הבנייה. זהו מבנה המשלב ארכיטקטורה מערבית עם מזרחית. הטירה אמנם שייכת לכפר Na Hoi Tho, אולם קרובה ביותר לבאק-הא. המבנה הלבן, הדו-קומתי, הניצב במקום אסטרטגי מעל עמק באק-הא, היה גם מבצר מוקף חומות, מגדלי שמירה ותעלות, שכולם לא שרדו את תלאות הזמן. אולם דוקרני ההגנה עדיין קיימים, ועדיין שווה לראות את המבנה מצדדיו השונים ולהציץ לבית פנימה כדי לראות את שרידי העושר שנותרו. הטירה אמורה לעבור שיפוץ והנגשה כדי לשמר ולהציג לתיירים את צורת החיים ולקבל תובנות על השינויים שעברו בהם במאת השנים האחרונות.

ההגעה לבאק-הא היא באוטובוס של כשעתיים מאזור תחנת הרכבת בלאו-קאי במחיר 60KĐ (נוב. 2017) אך לשוהים בסה-פה ישנם סיורים היוצאים משם לבאק-הא וגומאים את המרחק בכשעתיים וחצי, או שאפשר לשכור אופנוע בסה-פה.


נשות מונג פרחוניים


כתבות נוספות על מחוז לאו-קאי:

מחוז לאו-קאי בצפונה של וייטנאם
אנשי נפת סה-פה