יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
כמו סיאול, קולקטה, שאנגחאי, סייגון וערי ענק אחרות במזרח, גם האנוי חייבת את חשיבותה להמצאותה בשפך נהרות בסמוך לים – חשופה פחות לטאיפונים אך נגישה בדרכי הנהר – האוטוסטרדות של העולם הקדום. משמעות השם הא-נוי היא "בלב נהר", המתאר את מיקומה על גדת הנהר האדום המתפתל וחובק את לב העיר כמו נחש או דרקון – ואכן, שמות רבים היו לעיר במהלך השנים, והמושג "דרקון" מופיע בחלקם, כנראה בשל לפיתת הנהר את העיר.


אגם הואן-קיאם ומגדל הצב ברקע

רקע היסטורי

היום האנוי (Hà Nội) היא בירת וייטנאם המאוחדת, העיר השנייה בגודלה ובמספר תושביה, עם אוכלוסייה של כשמונה מיליון איש. היא מרכזת את צפון וייטנאם, בדלתא של הנהר האדום בדרכו למפרץ טונקין. נמצאת צפונית להו-צ'י-מין – העיר הגדולה ביותר, שנמצאת בדלתא של נהר המאקונג ומרכזת את דרומה של וייטנאם, וכ-120 קילומטר מערבית לעיר הנמל הגדולה האפונג.

ישוב היה במקום בו נמצאת האנוי כבר לפני 5,000 שנה, בצורת כפר דייגים. במקום נמצאו שרידים של בירה אזורית מבוצרת המתוארכים ל-257 לפנה"ס, ששלטה על האזור כשישים שנה, עד תחילתן של מאות שנות שליטה סינית בצפון וייטנאם. בתקופה זו הייתה האנוי מרכז מנהלי סיני, ממנו נשלט אגן הנהר האדום, או כפי שהם קראו לו – אנ'נאם – "השלווה הדרומית". חשיבותה הגדולה של העיר החלה מהקמתה מחדש כבירת דאי-וייט ("וייטנאם הגדולה") בשנת 1010. במשך 800 שנה הייתה הבירה הקיסרית, ומסוף המאה ה-19 בירת הודו-סין הצרפתית, ומסיום מלחמת העולם השנייה בירת צפון וייטנאם ואחרי תבוסת הדרום, בירתה של וייטנאם המאוחדת.


קיר הקרמיקה לכבוד אלף שנות האנוי

בבירתו של המלך לי-תאיטו (Lý Thái Tổ) בהואה-לו, סיפר המלך שראה דרקון זהב המגיח ועולה מהנהר האדום אל השמיים במקום שהיום נקרא האנוי. היה זה התירוץ עבורו להעתיק את בירתו ממקום קטן וצפוף, בו האנשים היו נאמנים לשושלות הקודמות ולבנות עיר בירה חדשה במקום מרווח, בעל פוטנציאל גידול. לעירו החדשה קרא המלך תאנג-לונג, כלומר "הדרקון העולה". לי-תאיטו, הנזיר הבודהיסטי ממוצא סיני, בנה את בירתו בדומה לערים סיניות מבחינת מבנה, אך הכי רחוק מהשיטה הגימנוסטית של עקרונות הפאנג-שווה הסיניים. מצפון וממזרח הייתה הבירה הקיסרית מוקפת בנהר ולא בהר, וההרים נמצאים דווקא ממערב, אולם המבנה הרבוע הבנוי בכיוונים הראשיים, החומה והשערים, העיר האסורה ומבני השלטון לפי מורשת סינית. שמות רבים היו לעיר במאות השנים הבאות, עד שזכתה בתקופת שושלת לה לשם "הבירה המזרחית" ("דונג-קין" Đông Kinh, או ביפנית "טוקיו"..) שהפך להיות "טונקין" על ידי הצרפתים. שמה שונה סופית להא-נוי בידי קיסר נגויאן הגדול מין-מאנג ב-1831 כשכבר לא שמשה העיר כבירה קיסרית.


מגדל הדגל – סמלה של האנוי

לא הרבה נותר מהעיר הקיסרית ממנה נשלטה וייטנאם במשך 800 שנה. שלושה מארבעת השערים של חומת העיר עדיין נמצאים, וכך גם מגדל הדגל. אולם בשל הכיבוש הצרפתי בשנת 1873, ופיתוח העיר במאה העשרים, העיר הקיסרית העתיקה הוחרבה, ורק המאה ה-21 הביאה מעט עדנה לעיר, כשחפירות הצלה שנערכו בשנת 2002 לפני הרחבת בניין הפרלמנט, גילו את שרידי הארמונות והמבנים העתיקים שנהרסו על ידי הצרפתים שהעדיפו שדרות רחבות ומבנים קולוניאליים אותם בנו בשטח שהיה העיר הקיסרית, הבנויה על ריבוע של 1,200 דונם. קטע קטן וחשוב מעיר עתיקה זו נחשף ומשומר בהגנת אונסק"ו, כשסביבו נמצאת העיר ההומה, החדשה של האנוי.

לאחר כניעת צרפת במלחמת העולם השנייה, העיר עברה לשילטון יפני, ולאחר המלחמה לתקופה קצרה לידי הו צ'ימין ותנועת הוייט-מין לפני ששבה לתקופה קולוניאליסטית אחרונה לידי צרפת. מאבק אכזרי ניטש בין השנים 1946-1954 עם הצרפתים כשהאנוי משמשת בסיס וייט-מיני במלחמת הודו-סין הראשונה, והפצצות חוזרות ונשנות היו על העיר גם במלחמת הודו-סין השנייה (מלחמת וייטנאם 1960-1973). אפילו השמדת הגשר על הנהר האדום, שנועדה להשבית את העיר, לא שיבשה את התחבורה באופן חמור, כשבכל לילה בנו גשר רפסודות ארעי שפורק כל בוקר וחלקיו הוחבאו. מאז כיבוש סייגון 1975 וכניעת הדרום, משמשת האנוי בירת הרפובליקה, והיא הולכת וצומחת ונבנים בה אף גורדי שחקים.


ברחובות האנוי

בעשור הנכחי (2010) חגגה העיר יום הולדת אלף, וכיום זהו ליבה הפועם של וייטנאם. לכבוד אלף שנות האנוי כבירה, צופה הדייק המגן על העיר מזעם הנהר האדום, ב-3.85 קילומטרים אורך של מורל ממוזאיקה, המציג על שטח כולל בן 6,000 מ"ר של תמונות, סיפורים מתקופות שונות שעברו על העיר ואומנות אחרת. זהו ציור הקיר המוזאיקה הגדול בעולם על פי שיאי גינס. הוא נעשה במשך כשלוש שנים על ידי אומנים מקומיים ואומנים מחו"ל. קרן פורד מימנה 450 מטר ראשונים ואת הכשרת האומנים שהמשיכו את העבודה. הקרמיקה, בגודל אבן של 3x3 ס"מ, יוצרה בכפר באט-טראנג הסמוך להאנוי, המתמחה בכך. הציור נחנך בשנת 2010. נמצא בין הנהר האדום לאגם המערבי ופתוח תמיד ובחינם.


ברחובות האנוי

מידע לתייר

מזג האויר בהאנוי דומה למזג האויר של דרום מזרח אסיה, עם מונסון קייצי וטאיפונים מזרחיים. הטמפרטורה נעה בין 17 מעלות בחורף ל-30 מעלות בקיץ. בין ספטמבר לינואר מספר ימי הגשם מועטים יותר, ומפברואר לאוגוסט הסיכוי לגשם גבוה מ-50%, אולם מרבית הגשם המונסוני יורד בין מאי לספטמבר ובאוקטובר עד אפריל יורדים עד 3 מילימטר בממוצע ליום. הקייץ לפיכך חם, לח ומרבית 1700 המילימטרים יורדים בתקופה זו בה היתושים חוגגים.

מאז 2014 האנוי מדורגת על ידי טריפ-אדוויזר בין עשרת יעדי התיירות הנחשקים בעולם, והזולה ביותר בעשירייה זו ומקבלת כחמישה מיליון תיירים זרים בשנה. אמנם רק ב-2011 החלו בבניית רכבת תחתית, אולם מכיוון שמרבית אתרי התיירות מרוכזים, הרי שבהליכה רגלית ומוניות או מוניות אופנוע, וכן באוטובוסים ניתן להגיע לכל מקום, הרי שנוח לתייר בה. מרבית אתרי התיירות מרוכזים באזור אגם האן-קיאם, במכלול הו-צ'ימין ובדרך שביניהם.


לצד אגם הואן-קיאם

אגם הואן-קיאם ומקדש הר הירקן

האגדה מספרת על לה-לוי (Lê Lợi), גיבור מקומי, שבתקופת השלטון הסיני של ממלכת מינג הסינית ניסה לגרשם. סין הייתה בשיא כוחה תחת הקיסר יונגלה, אולם הייתה בעיצומו של מעבר מהבירה הישנה בדרום סין לבייג'ינג הצפונית, והדרום היה פחות במרכז תשומת ליבה. לה-לוי הצליח לגרשם בשנת 1427 ולהקים מחדש קיסרות וייטנאמית, וזאת בעזרת חרב פלאית שקיבל מ"המלך דרקון" (Long Wang). בעודו שט באגם מקומי, שהיה קרוי "מים ירוקים", לפתע צף לו צב זהב פלאי. לה-לוי הבין שהאלים דורשים חזרה את החרב הקסומה והצב הוא שליחם. הצב קיבל את החרב וצלל למעמקים. מאז קרוי האגם הקטן והיפה שבלב האנוי "אגם החרב המושבת" הואן-קיאם (Hồ Hoàn Kiếm). כך לפחות מתרצים מספרי הסיפורים את אובדנה של החרב היקרה בלב האגם. אגם זה הוא ריאה ירוקה בעיר הסואנת, כשבליבה נמצא "מגדל הצב" (Tháp Rùa), העומד על אי קטן ליד מרכז האגם, ולו מקושרת האגדה. המגדל העתיק בולט מערפילי הבוקר העוטפים את האגם באופן תדיר. במשך מאות שנים גדלו באגם צבים שנחשבו קדושים, אולם האחרון נצפה באגם בשנת 2016, וכוח הקדושה של האגם מתפוגג.

סביב האגם ערבות בוכיות ושבילי טיול, ובצפונה "מקדש הר הירקן" (Đền Ngọc Sơn) הקונפוציאני ודאואיסטי, הממוקם על "אי הירקן", המחובר לגדת האגם בגשר "קרני שמש הבוקר" - גשר עץ קשתי, אדום בוהק ומואר בלילה – תוספת יפה לאגם שכל גדותיו מוארות באורות צבעוניים. (המקדש פתוח 8:00-18:00 בתשלום). סביב האגם השכם בבוקר וגם בערב, מגיעים המוני אדם לריצת בוקר, לטאי-צ'י, לריקודים ומשחקים, בלילה, ובמיוחד בסופי שבוע, הופך אזור האגם לקרנבל צבעוני, כשצפון האגם נסגר בערבי סוף שבוע והופך לטיילת ושוק לילה שנמשך הרחק צפונה, עד שוק האוכל דונג-ש'ואן.


גשר קרני שמש הבוקר באגם הואן-קיאם

תיאטרון בובות המים העירוני

את סיפור המלך, הצב והחרב המושבת, ניתן לראות כאפיזודה מתוך המופע האופייני המתקיים בבניין תיאטרון המים העירוני הצמוד לקצה הצפוני של האגם. "מואה רוי נוק" (Múa rối nước Thang Long) – מילולית הוא "להרקיד בובות על מים" בעיר "תאנג-לונג" – שמה הישן של האנוי. תיאטרות בובות המים מציג אומנות ייחודית של הצגה בעזרת מריונטות שיש רק בוייטנאם, המופעלות בחוטים אך לא מלמעלה, כי אם מתחתית הבובה, דרך מוטות במבוק בתחתית הבובה, כשמוט ההפעלה נמצא בתוך ברכת מים, והמפעיל עומד בתוך המים, בחשכה, מאחורי מסך חצי שקוף של סוף. המופע התפתח באגן הנהר האדום במאה ה-11 כווריציה מקומית של תיאטרוני בובות המתקיימים ברחבי אסיה. התיאטרון נוצר כמודל חינוכי ובידורי בבריכות שדות האורז המוצפות. הבובות עשויות עץ ומצופות לכה, כשהן בנויות עם מפרקים, נושפות מים ואש ויודעות לרקוד ולעבוד בשדות, לשוט ואף לצלול. הן מייצגות אנשים, חיות, דרקונים ועוד.

המופע מלווה מוזיקה וייטנאמית קלאסית בכלי נגינה ייחודיים, ושירה אותנטית שלא מדברת לכל צופה. המופע מתחיל בכעשר דקות מוזיקה, ובהמשך כ-50 דקות מופע בובות המחולק לכתרייסר קטעים עם קטעי מעבר. התיאטרון בנוי באופן המאפשר לראות מכל מקום, אולם כדי לקבל מקומות בשורות הראשונות יש לרכוש כרטיסים מראש, וכנראה רק דרך סוכנויות ולא בקופת המבנה בהתראה קצרה. ישנה תכנייה בשפות אנגלית וצרפתית, שלא מסיעות רבות להבין את המופע, אולם להבנה אין חשיבות בהנאה מהמופע. המפעילים של הבובות עומדים במשך כל המופע כשהם נמצאים עד מותניהם בבריכת המים, וזאת הם עושים חמש פעמים ביום. הם מניעים בעזרת מוטות שקועים את הבובות שמגיעות לכדי 15 קילוגרם בקלילות וקופצניות בבריכה המשמשת במה. שעות פתיחה: 15:00, 16:10, 17:20, 18:30, 20:00 כל יום – בחורף גם בשעה 21:15, ובבוקרי ראשון 9:30 (אוקט. 2017). מחירי כניסה 100KĐ (נוב. 2017), לזה יש להוסיף 20KĐ להכנסת מצלמה, ו-60KĐ להכנסת מצלמת וידאו אם כי לא ממש מקפידים על כך. כתובת: Roi Nuoe Thang Long, 57B Pho Dine Tien Hoang בפינה הצפון-מזרחית של אגם הואן-קיאם. דוא"ל thanglongwpt@fpt.vn


בובות חיות במופע בובות המים

מקדש באק-מה

בלב הרובע העתיק, צפונית לאגם הואן-קיאם, ניצב מקדש באק-מה (Đền Bạch Mã), שאמור להיות המקדש העתיק ביותר בעיר, אם כי רוב המבנה הנוכחי מתוארך למאה ה-18 ולצידו נוסף מקדש קונפוציוס בשנת 1839. המקדש נבנה במקור על ידי הקיסר לי תאי-טונג במאה ה-11 לכבוד סוס לבן שהוביל אותו לאתר זה, שם בחר לבנות את חומות העיר. כשעוברים מבעד לדלתות העץ הישנות והנפלאות של המקדש, שימו לב לפסלו של הסוס הלבן האגדי, עם אפריון יפיפייה מצופה לכה אדומה. המקדש פתוח בימים ג'-א' בבוקר 8:00-11:00 ואחה"צ 14:-17:00 וב-1 ו-15 לחודש הירחי פתוח 8:00-21:00.


ברחובות האנוי, ליד מקדש באק-מה

קתדרלת סנט ג'וזף

ממערב לאגם הואן-קיאם נמצאת הקתדרלה של החשמן הקתולי, של 4 מיליוני הקתולים הנוצריים של וייטנאם. הקתדרלה היא על שם יוסף הקדוש (St. Joseph's Cathedral). זהו מבנה נאו-גוטי מרשים שבנו הצרפתים בשנת 1886, עם דיכוי המרידות, כעשור אחרי השתלטותם על צפון המדינה. היא נבנתה על הריסות פגודה מרכזית שהייתה במקום. הכנסייה נבנתה בסגנון הנוטרה-דאם של פאריז, עם לוחות גראניט אפורים בחזית עם שני מגדלי פעמונים המתנשאים לגובה 31 מטר. בקתדרלה בעלת האקוסטיקה המדהימה וחלונות הזכוכית היפים, נערכות מספר מיסות ביום, ומיסה מרכזית בימי ראשון 18:00, אז נפתחים שערי הכנסייה הראשיים, כשבייתרת היום הכניסה היא רק מפתח צדדי. בחזית הכנסייה ישנה חצר התכנסות עם פסלה של מריה. שעות פתיחה 05:00 - 22:00.


קתדרלת סנט-ג'וזף

דרומית לאגם הואן-קיאם

מדרום-מערב לאגם נמצא "הילטון האנוי" (Hanoi Hilton / Hoa Lo Prison Museum). לא, זה אינו מלון יוקרה, אלה שם ציני לכלא שהיה במקום, בו נכלאו טרוריסטים נגד המשטר הצרפתי, או לוחמי חופש – תלוי בנקודת ההשקפה. היום בית הכלא הואה-לו פתוח כמוזאון, המציג את ההיסטוריוגרפיה מנקודת מבט מקומית, כשהוא מתעד חדרי מאסר וגליוטינה. מזרחית להילטון האנוי נמצא מוזאון נשות וייטנאם (Bảo tàng Phụ nữ) שמציג את תפקיד האישה הקומוניסטית במאבק לעצמאות, ואת מקום הנשים כלוחמות וכקורבנות מלחמה, אך גם מציג לבוש מסורתי של בנות המקום למי ששורד את הקומות התחתונות הקשות לצפייה. עוד מזרחית לשם, נמצא בית האופרה הקולוניאלי המפואר (Nha Hat Lon) שהוא העתקה של האופרה גראנייה בפאריז. יש לבניין חשיבות היסטורית בכניעת יפן במלחמת העולם, אולם עיקר העניין הוא בארכיטקטורה של המבנה בן מאה השנים.

כתבה נוספת על האנוי:

האנוי – אזור השלטון